1. [תנ] גַרגְרֵי תבוּאה טחוּנים: "וְאֵיפָה אַחַת קֶמַח" (שמואל א' א, 24); "קחי רֵחַיִם וטַחני קֶמַח" (ישעיה מז, 2)
(להרחבה ראה מילון המקרא)2. [תמ] (בּהרחבה) אוכֶל, מָזון, לֶחם: "אִם אֵין קֶמַח אֵין תורה" (אבות ג, יז) משמע שהרוח והחומר כּרוּכים זה בזה;
3. [תמ] חומרים שונים טחוּנים עַד דַק: "נָפה שמוציאה את הַקֶמַח וקולֶטֶת את הסולֶת" (אבות ה, טו); בפסח אופים בקמח מצות
אנגלית: flour