_ פירוש

פירוש

קָם¹

1. [תנ] עובר לתנוּחת עמידה, ניצָב על רגליו: שֶבַע יִפֹּל צַדיק וָקָם (משלי כד, 16); וְנָפלָה וְלֹא תֹסִיף קוּם (ישעיה כד, 20); משנכנס האורח לחדר קמו כולם על רגליהם;
2. [עח] מתעורר מִשנָתו: הוא קם בשעה ארבע בבוקר, לכן הוא נראה עייף;
3. [תנ] (ל-) עובר לִרשוּת: וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְאַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת קָבֶר (בראשית כג, 20);
4.[תנ] מַחזיק מַעמָד, לא נכשל: על כֵּן לא יָקמוּ רשָעים בַּמִשפָּט (תהילים א, 5); לא תוּכַל לָקוּם לִפני אֹיְבֶיךָ (יהושוע ז, 13)

דקדוק למילה _

[פ'; קָמה; קָם, יָקוּם, לָקוּם] <קום>

ביטויים עם המילה _

← קמה בו רוח
← קמו עיניו

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

לא נמצאה אטימולוגיה לערך _

מילים נרדפות למילה _

קָם
[פ']
1. זָקוּף , מִזדַקֵף , מִתיַיצֵב , מִתיַישֵר , מִתרומֵם , נִזקָף , ניצָב , נֶעמָד , עומֵד [שדה סמנטי: זקיפות] | ניגודים: שוכֵב
. מֵקיץ , מִתגַבֵּר , מִתעורֵר , נֵיעור | ניגודים: יָשֵן
3. בָּא , מבוּצָע , מוּגשָם , מִתקַיֵים , מִתרַחֵש , נַעשֶׂה , קורֶה [שדה סמנטי: בָּא] | ניגודים: מִתבַּטֵל
4. מִתנַפֵּל , תוקֵף [שדה סמנטי: תקיפה] | ניגודים: מִתגונֵן
5. אויֵב , יָריב , מורֵד , מִתנַגֵד , מִתקומֵם , צַר , שׂונֵא [שדה סמנטי: שִׂנאה] | ניגודים: תומֵך

חרוזים למילה _

הוּסכַּם, הוּקַם, יוּסכַּם, יוּקַם, יֶחְכַּם, ימוּקַם, יסוּכַּם, מוּסְכָּם, מוּקָם, מְחוּכָּם, מְכוּרְכָּם, מַכָּ"ם, מְמוּקָם, מְסוּכָּם, מְעוּקָם, מְרוּקָם, מִרְקָם, מְשׁוּקָם, מְתוּחְכָּם, נָקַם, נָקָם, קָם, רֵיקָם, רָקַם

להרחבה ראה:
בהם, שוהם, אגם, אדם, אבזם, חכם, שחם, היפופוטם, ים, מוסכם, אולם, דומם, אמנם, אסם, מוטעם, זעם, משופם, מועצם, אפיגרם, אשם