1. [תמ] נַעשֶׂה בּו מַעשֶׂה אונֶס, נבעל בּעַל-כורחו:
שירדה למלאת מים מן העין ונאנסה (כתובות א, י); הנערה שנֶאנסה נזקקה לטיפול פסיכולוגי
2. [עח] מוּכרח, נִכפֶּה עליו בּכוחַ, נֶאלָץ: אנחנו נֶאנסנוּ לעשות כמבוקשו
3. [עח] (דָבָר) אובד, או נשחת באונֶס ולא באשמת המחזיק בו, או מוּשָׂם בּמָקום שאינו מתאים לו, בייחוּד בּבּיטוּי: הכָּתוּב \"נֶאנָס\" אל תוך המַאמָר, אל תוך הסיפּוּר וכיוצא באלה
4. [תמ] נעשה לו דבר בעל כורחו: וגם אם נֶאנַסתָה במטעמים (בן סירא לא, לז); אחר שמע ישראל... ונֶאנס בשינה (ברכות יג:); הילדון הרזה נֶאנַס באכילה
***