_ פירוש

פירוש

נֶאנָח^{1 [תנ]}

משמיע אנָחה, נושם נשימה עמוּקה המלוּוה קול וּמַבּיעה צַעַר או כּאֵב או עֶצֶב וגם רוָוחה או הצלה מִסַכָּנה:
ויֵאָנחוּ בני ישראל מן העבודה ויזעקו (שמות ב 23); ואתה בן אדם הֵאָנַח, בשיברון מותניִם ובמרירות תֵאָנַח לעיניהם (יחזקאל כא 11); הפצוע נֶאנָח מכאב; הוא שמע אותה נאנחת, טופחת כמה טפיחות על הכרית ומשנה תנוחה
אנגלית: moan, groan

דקדוק למילה _

[פ'; נֶאנַחַת; נֶאנַח, יֵיאָנַח וגם יֵיאָנֵח, להֵיאָנֵחַ וגם להֵיאָנַח]

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

<אנח> בנשקל נקטל לציון פעולה. אכדית. שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום. האכדית היא השפה השמית היחידה שנשתמרה בכתב מהתקופות הקדומות ביותר.

מילים נרדפות למילה _

נֶאנָח
בּוכֶה , גונֵחַ , דואֵב , הומֶה , זועֵק , כּואֵב , מיַילֵל , מקונֵן , מִתאַנֵחַ , מִתיַיפֵּחַ , נֶאנָק , נואֵק , נוהֵק , נִזעָק , רוטֵן | ניגודים: מחריש, צוהֵל

חרוזים למילה _

אנָךְ, אַלְמָנָךְ, אֶתְנָח, גָנַח, הוזְנַח, הונַח, הוצְנַח, הִתאַנח, זָנַח, חונַך, חָנַך, יִגְנַח, יוזְנַח, יונַח, יוצנַח, יחונַך, יִיזְנַח, יִיצנַח, יפוענַח, מְאונָךְ, מוזְנָח, מונָח, מוצְנָח, מְחונָךְ, מַנָח, מְפוענָח, מִצְנָח, מְקונָח, נָח, פִינָךְ, צָנַח, תָנָךְ, אֲנָךְ, מְאֻנָךְ, נֶאנָח