1. [תמ] צמוּד, מחוּבר בדֶבק:
כשתי תמרות הדבוּקות זו בזו (סנהדרין סד.); יבואו בני הנשוּקה וייפלו ביד הדבוּקה (סוטה מב)
2. [תמ] כּרוּך אחרֵי, נמשך
3. [יב] (בדקדוק ימֵי הביניים) נִסמך: "זקן-בֵּיתו" - לפי שהיא דָבוּק, נקוּד: זְקַן (רש"י בראשית כד 2)
4. [תמ] סמוך, קרוב: דבוקין זה לזה (תנחומא סוקר לב)
***
[ת'; דבוּקה, דבוּקים, דבוּקות] <דבק>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
לא נמצאה אטימולוגיה לערך _
דָבוּק
[ת']
1. אָדוּק , אָחוּז , דָבֵק , דָחוּס , הָדוּק , זָבוּל , חָבוּק , חָבוּר , כָּרוּך , כָּרוּך אַחרֵי , לָבוּד , לָחוּץ , מאוּחָד , מאוּחֶה , מגוּבָּש , מהוּדָק , מוּדבָּק , מוּצמָד , מחוּבָּר , מלוּבָּד , מלוּכָּד , מעוּגָן , מצוּמָד , מצורָף , מרוּתָק , נֶאחָז , נִדבָּק , נִצמָד , נִקשָר , צָבוּת , צָמוּד , צָפוּף , קָבוּעַ , קָשוּר , תָפוּר [שדה סמנטי: התחברות] | ניגודים: משתחרר, נִפרָד, נִשמָט
2. אָטוּם , אָפוּץ , דָחוּס , כָּרוּך , לָחוּץ , מאוּטָם , נִמשָך , סָגוּר , סָתוּם [שדה סמנטי: סגירה]
3. אָסוּר , כָּבוּל , כָּרוּך , מרוּתָק , סָמוּך , קָרוב , קָשוּר [שדה סמנטי: קֶשֶר] | ניגודים: משוּחרָר
אָבוק, דָבוק, חָבוק, שָבוק, שִיווק, אִיבוק, בַקְבוק, בִקבוק, דִיבוק, חִיבוק, סַמְבוק, שַלְבוק, אֶחבוק, חבוק, יַחבוק, לַחבוק, נַחבוק, שְבוק, תַחבוק, הִבוק, אִבוק, בוק, איבוק, היבוק, דיבוק, דִבוק, בִקְבוק, בַמְבוק, חיבוק, יִיבוק, יִשבוק, יַבוק, לִדבוק, להִיבוק, להיבוק, לִשבוק, לֶאבוק, שִבוק, שיבוק, נָבוק, אחוז דיבוק, כינוי דָבוק, נִכנָס בו דיבוק
דבוק פרוש | דבוק פירוש | דבוק מילון | דבוק הגדרה מילונית | דבוק מילון עברי | דבוק מילון אנציקלופדי | דבוק אנציקלופדיה | דבוק תרגום
דבוק פירוש השם | דבוק פירוש המילה | דבוק משמעות המילה | דבוק ביטויים | דבוק דקדוק | דבוק לשון | דבוק ניבים | דבוק אטימולוגיה
דבוק מילים נרדפות | דבוק ניגודים | דבוק חריזה | דבוק חרוזים | דבוק צירופים | דבוק פתגמים | דבוק ניבים | דבוק תחביר
דבוק ביטויים | דבוק ציטוטים | דבוק ראשי תיבות