1. [תנ] אכן, באמֶת: אָמנם ידעתי כי כן (איוב ט 1); אומנם צדקת!
2. [עח] משַמש בראש מִשפָּט להבעת אישור או הסתייגוּת כּשֶהמִשפָּט הבּא פותח במילה אבָל וכד': אומנם הוא צעיר, אבל בוגר בהתנהגותו
אנגלית: indeed, surely
***
[תה"פ]
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
מילה הגזורה מהשורש <אמן> (במשמעות נכון, אמת)
אָמְנָם, הַאומְנָם, הופנַם, חִינָם, חָנָם, יופנַם, כִינָם, מופְנָם, מְכונָם, מְנומְנָם, צְנַמְנַם, קונָם, אומנם, יתנמנם, להתנמנם, נמנם
להרחבה ראה:
בהם,
שוהם,
אגם,
אדם,
אבזם,
חכם,
שחם,
היפופוטם,
ים,
מוסכם,
אולם,
דומם,
אמנם,
אסם,
מוטעם,
זעם,
משופם,
מועצם,
אפיגרם,
אשם
אמנם פרוש | אמנם פירוש | אמנם מילון | אמנם הגדרה מילונית | אמנם מילון עברי | אמנם מילון אנציקלופדי | אמנם אנציקלופדיה | אמנם תרגום
אמנם פירוש השם | אמנם פירוש המילה | אמנם משמעות המילה | אמנם ביטויים | אמנם דקדוק | אמנם לשון | אמנם ניבים | אמנם אטימולוגיה
אמנם מילים נרדפות | אמנם ניגודים | אמנם חריזה | אמנם חרוזים | אמנם צירופים | אמנם פתגמים | אמנם ניבים | אמנם תחביר
אמנם ביטויים | אמנם ציטוטים | אמנם ראשי תיבות