1. [תמ] מיץ (מתבשיל של בָּשׂר או דגים) לתיבּוּל: הנוצר מן הבשר מותר ברוטב [נדרים ו, ו)
2. [עח] מיצים ונוזלים של ירקות ופֵרות או של שמָנים המשַמשים לתיבּוּל: רוטב שמן ולימון לסלט
אנגלית: sauce, gravy
***
[ש"ע; ז'; רוטֶב-, רטָבים, רוטבֵי-, רוטבּו] <רטב>
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
מילה המצויה בלשון חכמים, המציינת ביסודה לחלוחית של בשר מבושל או צלוי.
אֶטֶב, קוטֶב, קֶטֶב, רוטֶב, כוכַב הַקוטֶב, סירַת רוטֶב, קְרִינַת רַב־קוטֶב
להרחבה ראה:
אוהב,
מגבב,
דובב,
גב,
נגב,
מנדב,
כוזב,
הרחב,
היטב,
אטב,
הרכב,
רכב,
חולב,
דולב,
גונב,
היסב,
מתעב,
חוצב,
קצב,
יקב,
אורב,
גרב,
הֶקשב
רטב פרוש | רטב פירוש | רטב מילון | רטב הגדרה מילונית | רטב מילון עברי | רטב מילון אנציקלופדי | רטב אנציקלופדיה | רטב תרגום
רטב פירוש השם | רטב פירוש המילה | רטב משמעות המילה | רטב ביטויים | רטב דקדוק | רטב לשון | רטב ניבים | רטב אטימולוגיה
רטב מילים נרדפות | רטב ניגודים | רטב חריזה | רטב חרוזים | רטב צירופים | רטב פתגמים | רטב ניבים | רטב תחביר
רטב ביטויים | רטב ציטוטים | רטב ראשי תיבות
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה