1.[תנ] חותך שיבּולֵי תבוּאה, כּורֵת: כּי תָבֹאוּ אל הארץ... וּקצַרתֶם את קצירה (ויקרא כג 10); תבואה לקצור, ענבים לבצור, זיתים למסוק (תוספתא בבא מציעא ט, א); פעם היו קוצרים את התבואה במגל
2. [עח] (בּהשאלה) מֵמית, קוטל (בחֶרב): הוא מניף את חרבו וקוצֵר באויב בלא רַחֵם
3. [עח] (בּהרחבה) זוכה בשֶפע, מקבל גמול, נוחל: קוצר תהילה: השחקן הזה קוצֵר תמיד תשואות תודה
4. [עח] (ברפואה) כורת אבר מגוף (חי או מת) כדי להשתילו בגוף אחר
אנגלית: harvesting
***
[פ'; קוצֶרֶת; קָצַר, יִקצור, לִקצור] <קצר>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
מילה שמקורה אכדית; kasaru. אכדית היא שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום.
קוצֵר
גומֵר (ע) , הורֵג , חונֵק , טובֵחַ , מאַבֵּד , מבַתֵק , מוקיעַ , מחולֵל , מחַסֵל , מַכֶּה נֶפֶש , מכַלֶה , ממותֵת , מסַלֵק , מַרעיל , מַשחית , מַשמיד , נוטֵל חַיים , צולב , קוטֵל , רוצֵחַ , שוחֵט , תולֶה , מֵמית [שדה סמנטי: הריגה] | ניגודים: מחַיֶיה אוצֵר, בוצֵר, ביצֵר, הֵצֵר, הִתבַצֵר, הִתנַצֵר, הִתקַצֵר, חִיצֵר, חִצצֵר, חָצֵר, יבַצֵר, יוצֵר, יחַצצֵר, יחַצֵר, ייבָצֵר, ייוָוצֵר, יינָצֵר, ייעָצֵר, יְיַצֵר, יִיצֵר, ייקָצֵר, ימַלצֵר, ינַצֵר, יָצֵר, יצַרצֵר, להיבָצֵר, להיוָוצֵר, להינָצֵר, להיעָצֵר, להיקָצֵר, מְבַצֵר, מְחַצְצֵר, מְחַצֵר, מְיַיצֵר, מְמַלְצֵר, מְנַצֵר, מֵצֵר, מְצַרְצֵר, מְקַצֵר, מִתְבַצֵר, מִתְנַצֵר, מִתְקַצֵר, עוצֵר, פוצֵר, קוצֵר, יִיוָוצֵר, ייווצֵר, מוצֵר, נוצֵר, דִמיון יוצֵר, כחומֶר ביַד היוצֵר, כלי יוצֵר
קוצר פרוש | קוצר פירוש | קוצר מילון | קוצר הגדרה מילונית | קוצר מילון עברי | קוצר מילון אנציקלופדי | קוצר אנציקלופדיה | קוצר תרגום
קוצר פירוש השם | קוצר פירוש המילה | קוצר משמעות המילה | קוצר ביטויים | קוצר דקדוק | קוצר לשון | קוצר ניבים | קוצר אטימולוגיה
קוצר מילים נרדפות | קוצר ניגודים | קוצר חריזה | קוצר חרוזים | קוצר צירופים | קוצר פתגמים | קוצר ניבים | קוצר תחביר
קוצר ביטויים | קוצר ציטוטים | קוצר ראשי תיבות
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה