1. [יב] קצֵה הציר של כּדוּר הארץ בצפון ובדרום, של כּדוּר השָמַיִם ושל כּדוּר בִּכלָל: ונָשָא אותם אֶל קוטֶב הצפון או אל קוטֶב הדָרום (כוזרי); הם יצאו למסע לקוטב הצפוני;
2. [עח] קצֵה המַגנֵט: קטבים מגנטיים דומים דוחים זה את זה;
3. [עח] צד קיצוני וּמנוּגד: הוא נקלע בין שני הקטבים, וקשה לו להחליט
אנגלית: pole
***
[ש"ע; ז'; קוטֶב-, קטָבים, קוטבֵי-, קוטבּו] <קטב>
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
מילה (באסטרונומיה) שחודשה בימי הביניים (על ידי ראב"ח בספרו 'ספר העיבור') בהשפעת הערבית
אֶטֶב, קוטֶב, קֶטֶב, רוטֶב, כוכַב הַקוטֶב, סירַת רוטֶב, קְרִינַת רַב־קוטֶב
להרחבה ראה:
אוהב,
מגבב,
דובב,
גב,
נגב,
מנדב,
כוזב,
הרחב,
היטב,
אטב,
הרכב,
רכב,
חולב,
דולב,
גונב,
היסב,
מתעב,
חוצב,
קצב,
יקב,
אורב,
גרב,
הֶקשב
קטב פרוש | קטב פירוש | קטב מילון | קטב הגדרה מילונית | קטב מילון עברי | קטב מילון אנציקלופדי | קטב אנציקלופדיה | קטב תרגום
קטב פירוש השם | קטב פירוש המילה | קטב משמעות המילה | קטב ביטויים | קטב דקדוק | קטב לשון | קטב ניבים | קטב אטימולוגיה
קטב מילים נרדפות | קטב ניגודים | קטב חריזה | קטב חרוזים | קטב צירופים | קטב פתגמים | קטב ניבים | קטב תחביר
קטב ביטויים | קטב ציטוטים | קטב ראשי תיבות