_ פירוש

1. קהילה של אנשים שגורשו מארצם:
כה אמר ה'... לכל הגולה אשר הגליתי מירושלִם בָּבֶלָה (ירמיהו כט 4); ראש גולה שבבבל ונשיא שבארץ-ישראל (סנהדרין לח)
2. מקום מושָבם של אנשים שגורשו מארצם: בני ישראל השבים מהגולה (עזרא ו 21); ובני גולה נהגו בו איסור (עבודה זרה ל)
3. גלות, יציאת אדם מארצו באונס: והלך מלכם בגולה הוא ושריו יחדו (עמוס א 15)
3. הארץ שאליה יצאו הגולים: "ויאכלוּ בני ישראל השָבִים מהגולָה" (עזרא ו, 21)
4. היוצאים בגולה: "להשיב... וכל הגולה מבָבֶל" (ירמיה כח, 6)
4. כל מקום מחוץ לארץ-ישראל שגרים בו יהודים

***