_ פירוש

1. שׂפַת הערוּגה מסביב; גבוּל, זֵר מסביב, מִסגרת, כַּרכּוב:
שלושה על כל גובֶל וגובֶל ואחד באמצע (כלאיים יג, א גרסת הערוך)
2. [עח] הֶתקֵן מֵכָני המגביל מַדָד מסוּיָם של כּמוּת פיזיקלית (כגון נַיָידוּתו)
3. [עח] התקן מכני המגביל תנוּעת חֵלק אחר (כגון: תושֶבת שַסתום, צינור אופקי תלוי) (גם: תופֵס)
4. [עח] פַּס בֵּטון לא-מעוצב שמיועד לכַוֵון את המֶרחק ביצירת הצורה או המישור המבוקשים
5. [עח] פס טיח ארוך וצר המושם ברווחים קבועים על המִשטח שיש לטַייחו, מיוּשר היטב כדי לשַמֵש כמכַוֵון לעובי הנדרש בטִיוּחַ (גם: לוּחַ יִישוּר)

***