1. [תנ] עִם (מילת יַחַס לציון יחד) - בּעיקָר בצורות הנטייה: וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי (בראשית יד, 24); הנער הזמין את הנערה ללכת אתו לסרט
2. [תנ] מילה לציון יחס הפעול, הפותחת מוּשׂא מיוּדע: כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ (שמות כ, 12); קניתי את הספר; היא אוהבת אותו
3. [עח] מילה הבאה לפעמים במקום ו"ו החיבור: לונדון את קירשנבאום
(תנו דעתכם להבדל בין אֵת לבין
עֵט ולבין
עֵת)
***
[מ"י; בנטייה: אִתו, אִתה, וכו (בלשון המקרא גם: אֵת); (בנטייה) אותו, אותהּ, וכו', אֶתכֶם] <אתת>
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
1. אכדית. מילת יחס שאינה קיימת בשום שפה ידועה לנו ויש הרואים בה מילה שאינה דרושה. בעברית זו המילה הנפוצה ביותר הן בתנ"ך והן בעברית החדשה. השמטת 'את' לגיטימית ואינה משנה את משמעות המשפט. ידועה מלחמתו של בן גוריון במילה, מלחמה שלא צלחה
2. מצרפתית et, רשומה באותיות עבריות שכן בסוף המאה ה-19 כשנוצרה מילה זז הייתה לצרפתית השפעה רבה על שפת הארץ
אֵת, אֶת, דוּאֵט, הֵאֵט, הִדְאֵית, הִלְאֵית, הִשְתָּאֵית, הֶרְאֵית, הִתלַהֵט, הִתְרָאֵית, טֵיאֵט, יָאֵט, יטָאֵט, ילַהֵט, ירַהֵט, לוֹאֵט, לוֹהֵט, לָשֵאת, מֵאֵט, מְטָאֵט, מְלַהֵט, מֵנוּאֵט, מְרַהֵט, מַשְאֵת, מִתְלַהֵט, מִתרַהֵט, נִרְאֵית, סילוּאֵט, רוֹהֵט, רוֹטֵט, שְׂאֵת
להרחבה ראה:
אנאלפבית,
חובט,
ארנבת,
בגט,
גרדת,
גזזת,
חטא,
מאותת,
לתת,
מאיית,
בנקט,
איזדרכת,
אתלט,
איוולת,
אמת,
אדמדמת,
אבנט,
אינטרנט,
היסט,
אספסת. בועט,
מזפת,
בופט,
גפת,
היצת,
גרבצת,
בהקת,
אוטופורטרט,
אדרת,
הפשט,
ארשת
אֵת,
אֶת,
דוּאֵט,
הֵאֵט,
הִדְאֵית,
הִלְאֵית,
הִשְתָּאֵית,
הֶרְאֵית,
הִתלַהֵט,
הִתְרָאֵית,
טֵיאֵט,
יָאֵט,
יטָאֵט,
ילַהֵט,
ירַהֵט,
לוֹאֵט,
לוֹהֵט,
לָשֵאת,
מֵאֵט,
מְטָאֵט,
מְלַהֵט,
מֵנוּאֵט,
מְרַהֵט,
מַשְאֵת,
מִתְלַהֵט,
מִתרַהֵט,
נִרְאֵית,
סילוּאֵט,
רוֹהֵט,
רוֹטֵט,
שְׂאֵת
את פרוש | את פירוש | את מילון | את הגדרה מילונית | את מילון עברי | את מילון אנציקלופדי | את אנציקלופדיה | את תרגום
את פירוש השם | את פירוש המילה | את משמעות המילה | את ביטויים | את דקדוק | את לשון | את ניבים | את אטימולוגיה
את מילים נרדפות | את ניגודים | את חריזה | את חרוזים | את צירופים | את פתגמים | את ניבים | את תחביר
את ביטויים | את ציטוטים | את ראשי תיבות