_ פירוש

פירוש

גִּיד

1. [תנ] איבָר כעֵין מיתר המחַבר שריר לעֶצם:
ונתתי עליכם גידים והעלתי עליכם בשר (יחזקאל לז 6)
2. [תמ] איבַר הזַכרוּת: איזהו כרות שפכה? כל שנכרת הגיד מן העטרה ולפנים (תוספתא יבמות י, ה)
3. [תמ] חוט אדמדם שנראֶה בּפֵרות שונים בדומה לגידים שבגוף בעל חיים: האפרסקים - משיטילו גידים (מעשרות א, ב)
אנגלית: tendon; penis

דקדוק למילה _

[ש"ע;ז'; גיד-, גידים, גידֵי-, גידו] <גיד>

ביטויים עם המילה _

← קורם עור וגידים

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

אכדית. שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום. האכדית היא השפה השמית היחידה שנשתמרה בכתב מהתקופות הקדומות ביותר.

מילים נרדפות למילה _

גיד (תוצאה דומה)
[ש"ע]
1. חֶבֶל , חוּט , יֶתֶר , ליף , מֵיתָר , סיב , עורֵק , צינור [שדה סמנטי: חוּט]

2. אֵיבַר הזַכרוּת , אַמה , פּין [שדה סמנטי: גבריות]

חרוזים למילה _

אַאגִיד, אגִיד, אַנְגִיד, גִיד, הֶאגִיד, הִגִיד, הִנְגִיד, יַגִיד, יַנְגִיד, לְהַאגִיד, לְהַגִיד, לְהַנְגִיד, מַאגִיד, מַגִיד, מַנְגִיד, נַאגִיד, נָגִיד, נַגִיד, נַנְגִיד, תַגִיד, תַנְגִיד, תַאגִיד, הִגיד, הִנגיד, גיד, אָגִיד, יַגיד, יַנגיד, להגיד, להַגיד, להַנגיד, להנגיד, סָגִיד, נְגִיד, אשֶר יִרְאֶה יַגִיד, כֵיוָן שֶהִגִיד שוב אֵינו חוזֵר ומַגִיד

להרחבה ראה:
אלקלואיד, מכביד, לביד, גיד, בדיד, מזיד, אחיד, אינווליד, אמיד, מניד, חסיד, מועיד, לפיד, סולפיד, מפקיד, וריד, מחשיד