לוגוצנטריות או לוגוצנטריזם , בהגדרה כללית, היא ההנחה המקובלת בתורת הספרות, כי ישנה "אמת" בלתי-תלויה הקודמת לייצוגה באמצעות השפה או הלשון, ואמת ומציאות זו מתקיימים למעשה מחוץ לגורם השפה. לפיכך, הלוגוצנטריות קוראת להתייחס לסימנים הלשוניים כמנותקים ובלתי-הכרחיים לאובייקטים (למסומנים) שאותם הם מייצגים. לכן ישנה גם העדפה ברורה של הדיבור על-פני הכתיבה, שכן בראשון קיימת נוכחות של הדובר, הנתפס כגורם-מתווך שיש ביכולתו לבטל במידה רבה אי-בהירות ורב-משמעות הקיימים בשפה הכתובה. העדפה זו של הדיבור על פני הכתיבה, מכנה הפילוסוף הצרפתי ז'אק דרידה "פונוצנטריזם"
אנגלית:
Logocentrism
מתוך ויקיפדיה***