(בפסיכולוגיה) תחושה של אדם (בדרך כלל בני נעורים) כאילו הוא, מעשיו ומראהו, מהווים מוקד להתבוננות על-ידי כל הסובבים אותו למרות שבמציאות אין הדבר כך. תחושה הגורמת לרגישותם הרבה של מתבגרים, למראה החיצוני, לביטויים פיזיים שונים בגופם, הופעת פיצעוני התבגרות וכד' (השווה:
מעשייה אישית)
אנגלית: Imaginary audience