_ פירוש

מן הספרים החיצוניים שנכתבו ביוונית - קרוב לוודאי באלכסנדריה במאה הראשונה לספירה. ספר זה הוא תמצית של ספר גדול יותר בן חמישה כרכים שכתב ההיסטוריון יאסון מקִירְנָה. הספר מספר את סיפּוּר מרד החשמונאים. ספר זה מדגיש את ההיבט ההיסטורי ומביע את הרעיון של האל הדואג לעמו ומעניש את הרשעים. האויבים אינם רק הגויים, אלא גם היהודים שהתבוללו בתרבות יוון. הנושׂא המרכזי בספר הוא המאבק היהודי הפנימי בין הכהונה המתייוונת וחסידיה לבין העם ששמר בקנאות את מצוות ה'. הספר פותח בבקשה ליהודי אלכסנדריה לשמור על חג החנוכה (חשמונאים ב, א, ;1-9 א, 10; ב, י, יח). כן מבאר הספר את הסיבּות לרדיפות הדת בימיו של אנטיוכוס ומְסַפֵּר את סיפּוּרה של חנה ושבעת בניה. נקודת המפגש חלה עם הופעתו של יהודה ותחילת המרד. המרד והנצחונות הביאו לטיהור בית המקדש וחנוכתו (פרק י). האירוע האחרון המסוקר הוא ניצחונו הסופי של יהודה על ניקנור שר הצבא הסורי

***