ביטוי שמשמעותו היא שחשיבותה של "דרך ארץ" (שהיא התנהגות במוסר המידות ובנימוס, או יישוב העולם, עיסוק ומסחר) קודמת והכרחית לפני חשיבות התורה. כיום המשמעות המקובלת הרווחת מייחסת ל"דרך ארץ" משמעות של נימוסים טובים, ושלא ניתן ללמד תורה ומצוות למי שאין בו דרך ארץ, או שאין שווי לתורה ולמצוות שמקיים בלא שיש לו דרך ארץ. במקורו, הביטוי הוא פתגם חז"לי שבא לתאר את הקדימה הכרונולוגית של "דרך ארץ" למתן תורה
אנגלית:
Proper behavior precedes the Torah
מתוך ויקיפדיה***