צורת יצירה ספרותית המיוחסת לתקופה קדומה יותר מכפי שהיא או לכותב אחר (נכבד ואמין יותר בדרך כלל) מאשר מחברה המקורי. בעיקר אמורים הדברים לגבי ספרים דתיים כמו המדרשים והספרים החיצוניים, המיוחסים לדמויות כמו חנוך (דמות מספר בראשית), אברהם, משה ועוד, אף על פי שיש הטוענים שנכתבו בימי בית שני. גם ספרות מימי הביניים, כגון ספר הזוהר, יוחסה פעמים רבות לדמויות קדומות. (מיוונית: פסאודס =שקר, אפיגרפה = כתיבה)
אנגלית: Pseudoepigraphy
מתוך ויקיפדיה***
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה