_ פירוש

1. פקוּדה, פְּסיקה, תקנה, צו: הצבא נתן הורָאה לתושבים לשבת בבתיהם; הלקוח נתן הוראה לבנק לקנות
2. פקודה שנותן צד אחד לצד שני לעשות דבר כלשהו. למשל, פקודה שניתנת לעובד בכתב או בעל פה על ידי בעל סמכות, או הוראת קבע לבנק
3. (במחשבים) קבוצת סימנים, המהווה מרכיב בסיסי בתכנית, שמגדירה למחשב איזו פעולה עליו לבצע לפי הסדר והעיתוי שנקבעו בתכנית. (ראה גם: פקודה)
4. כל הנחיה הניתנת על ידי סמכות מוכרת. בדרך כלל המונח מתייחס להנחיות של רשות מינהלית, להבדל מצו הניתן על ידי רשות מחוקקת
אנגלית: order, instruction, fiat

***