סגנון האדריכלות, הציור והפיסול שבא אחרי הסגנון הרוֹמַנְסְקִי. ראשיתו בצפון צרפת באמצע המאה השתים־עשרה. ממאפייניו כנסיות שבחלונותיהן הגבוהים זכוכיות צבעוניות (ויטרז') וקירותיהן מתנשאים לגובה רב. הקשתות מחודדות, והקמרונות מצולעים.
דוגמאות לאדריכלות זו הן הכנסייה ע"ש סַן דֶנִיס ליד פריס וחזית כנסיית נוטרדאם בפריז. הציור בתקופה הגותית התפתח בעיקר בכתבי־יד מאויירים ובציורי קיר.
הסגנון שלט באמנות הצרפתית עד 1550. מכיוון שקנה המידה ליופי חזר למורשת הקלסית נחשב הסגנון הגותי לברברי, ורובו נהרס בדורות הבאים, אך התנועה הרומנטית במאה התשע־עשרה נרתמה לשימור והחייאת סגנון זה.
***
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה