1. משַלֵב שׂעָרות או חוּטים וכד' זה בזה לצַמה, שוזֵר, מפַתֵל, כאמור בפסוק: "וְקָלַע עלֵיהֶם מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים" (מלכים א' ו, 32), היא קלעה לו את שׂערהּ (סוטה ט)
2. מגַלֵף דמוּיות כּמו מַעשֵׂה אריגה: וקָלַע עליהם מִקלְעות כּרוּבים ותִמֹרֹת וּפטוּרֵי צִצים (מלכים א' ו 32)
***