_ פירוש

פירוש

קוֹלֵט⁴

1. [תמ] עוצר, מעַכֵּב: משַמֶרֶת שמוציאה את היין וקולטת את השמרים... (אבות ה, טו)
2. [יב] מֵסיר, מוריד: שוּמן החלב שקולטין מעַל פָּניו (רש"י בראשית יח 8)
3. [תמ] מִתאַחֶה, מתחבּר: כל הרכָּבה שאֵינה קולטת לשלושה ימים שוב אינה קולטת (שביעית ב, ו)

דקדוק למילה _

[פ'; קולֶטֶת; קָלַט, יִקלוט, לִקלוט] <קלט>

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

לא נמצאה אטימולוגיה לערך _

מילים נרדפות למילה _

קולֵט
[פ']
1. בּולֵעַ , יונֵק , מוסיף , מוצֵץ , מחַבֵּר , ממַזֵג , מסַפֵּחַ , מֵפיק , מצָרֵף , מקַבֵּל , נושֵם , סופֵג , סופֵחַ , עוצֵר , שואֵב , שואֵף , תופֵס [שדה סמנטי: הִתמַזגוּת] | ניגודים: פּולֵט

2. חָש , לומֵד , מֵבין , מעַכֵּל , מַרגיש , מַשׂיג , רואֶה , שומֵעַ , תופֵס , תופֵשׂ [שדה סמנטי: הבָנה] | ניגודים: נֶאטָם

חרוזים למילה _

לא נמצאה חריזה לערך _