1. (בנסמך לשם מקום) תושב:
"איש יהודה" (ישעיה ה, 3); אנשי ירושלים;
2. יצוּר על־אנושי, סוג של מַלאָךְ: "ואשמע את האיש לבוּש הבדים" (דניאל יב, 7);
3. [במשפט שלילה או שאֵלה] שוּם אחד, אף לא אחד: "אין איש עמָנוּ" (בראשית לא, 50);
אנגלית: resident; Alien; nobody
***
לא נמצא דקדוק לערך _
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
לא נמצאה אטימולוגיה לערך _
איש
(תוצאה דומה)
[ש"ע]
1. אָדָם , אינדיבידוּאוּם , אינדיבידוּאָל , אנוש , אנָש , בָּחוּר , בֵּן , בֶּן אָדָם , בֶּן חַווה , בֶּן תמוּתה , בֶּן־אָדָם , בַּר , בַּרנָש , בָּשָׂר , בָּשָׂר־וָדָם , גֶבֶר , גַברָא , הומו־סַפּיַינס , זָכָר , טיפּוּס , יָחיד , ילוּד אישה , יצוּר , מישֶהוּ , פּלוני , פּרָט , שאֵר [שדה סמנטי: אָדָם, אנושוּת] | ניגודים: אישה
2. אָדון , בֶּן לוָויה , בֶּן-זוּג , בַּעַל , מַר [שדה סמנטי: מִשפָּחה] | ניגודים: אישה
3. אַמיץ , גיבּור , חָזָק [שדה סמנטי: גבורה] | ניגודים: חלש, פחדן
4. אֶזרָח , בֶּן אֶרֶץ , בֶּן עיר [שדה סמנטי: אוכלוסיה]
אַבְאִיש, אִיש, הִבְאִיש, יַבְאִיש, לְהַבְאִיש, מַבְאִיש, נַבְאִיש, תַבְאִיש, איש, יַבאיש, להַבאיש, וְאָנוכִי תולַעַת וְלא אִיש, איש איש, דרוסַת איש, לִפְנֵי שֶבֶר יִגְבַה לֶב אִיש, רַבות מַחשָבות בְלֵב אִיש
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה