כינוי לעיקרון אשר מוזכר בתלמוד ומתבסס על ציטוט מתוך מזמור מ"ה בספר תהילים. העיקרון קובע כי כבודה של האישה הוא בכך שהיא יושבת בתוך ביתה, ושאין זה מכבודה להתרועע בחוץ, כפי שאין מדרך בת המלך להלך ברחובות כאחד האדם. בתלמוד בראשונים ובאחרונים נגזרים מעיקרון זה דינים שונים. מקורו של עיקרון זה בפסוק: ”כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ” (ספר תהלים, פרק מ"ה, פסוק י"ד). פסוק זה והמזמור בכללו פורשו באופנים שונים. לפי ההקשר והניקוד נראה כי הפסוק מדבר על כלולותיה של בת המלך המגיעה אל הארמון יחד עם כְּבוּדָה (מטען): משבצות זהב, רעותיה ועוד. ומכאן, עולה האפשרות שמדובר במטען הנסיעה שלה לתוך הארמון, והכוונה ב'כבודה' היא מטען כבד, בהקשר של נסיעה. אפשרות נוספת היא שהכוונה לבת המלך עצמה שהיא כבדה ממש, או מכובדת
מתוך ויקיפדיה***
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה