1. [בריבוי] קבוצת אנשים כלשהי, השתייכות לעם, לשבט, למקום וכד':
"בני יהודה או בני הנביאים" (מלכים א' כ, 35); "בני בשן" (דברים לב, 14); "בּנֵי עמון" (בראשית יט, 38), בני העדה האתיופית;
2. הוראה על תכונה ועל אופי (כנסמך לשֵמוֹת שונים): "בן בליעל" (שמואל א' כה, 17); "בן חַיִל" (שמואל א' יד, 52);
3. הוראה על חריצת דין: "כי בן מוֶת הוא" (שמואל א' כ, 31);
4. הוראה על מספר שנות חיים: "ונֹח בן שש מאות שנה" (בראשית ז, 6), "בן מאה ועשרים שנה אנֹכי היום" (דברים לא, 2)
אנגלית: Affiliation; attribute; life span
***
1. [בריבוי]
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
לא נמצאה אטימולוגיה לערך _
בֵּן
[ש"ע]
1. וָלָד , חָניך , יֶלֶד , יָלוּד , נַעַר , עֶלֶם , צָעיר , רַך בּשָנים , תינוק , תַלמיד [שדה סמנטי: נעוּרים]
2. מסוּגָל ל- , ניתָן ל- , רָאוּי ל- , שֶיֵש לו
3. אִבּן , אָדָם , איש , אנוש , אנָש , און , בַּר , זָכָר , זֶרַע , יורֵש , יָחוּם , יֶלֶד , יָליד , יַנוּקָא , נין , פּרי בֶּטֶן , צֶאצָא , קַדיש , תולָדָה [שדה סמנטי: מִשפָּחה] | ניגודים: אָב, בַּת
4. חַיָיב , מַגיעַ לו
5. יליד , תושָב
6. בּגיל [שדה סמנטי: גיל]
7. שֶגודלו , שֶמידָתו , שֶקומָתו [שדה סמנטי: מידה]
בֵּין, בֵּן, גִיבֵּן, דִרבֵּן, הִסתַבֵּן, הִתאַבֵּן, הִתגַבֵּן, הִתחַרבֵּן, הִתחַשבֵּן, הִתלַבֵּן, הִתעַצבֵּן, חִרבֵּן, חִשבֵּן, יגַבֵּן, ידַרבֵּן, יחַרבֵּן, יחַשבֵּן, ילַבֵּן, יסַבֵּן, יִסתַבֵּן, יעַצבֵּן, מאַבֵּן, מְגַבֵּן, מְדַרְבֵּן, מְחַרְבֵּן, מְחַשְׁבֵּן, מְלַבֵּן, מַלְבֵּן, מְסַבֵּן, מִסְתַּבֵּן, מְעַצְבֵּן, מִתְאַבֵּן, מַתְבֵּן, מִתְגַבֵּן, מִתְחַרְבֵּן, מִתְחַשְׁבֵּן, מִתְלַבֵּן, מִתְעַצְבֵּן
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה