_ פירוש

1. תכוּנת הדָבָר הקדוש, טוהַר, הִתעַלוּת מֵעַל טוּמאה (ההפך: חול): ״להבדיל בין הקֹדש ובין הַחֹל״ (ויקרא י, 10); בני אדם הם שמחליטים מהו קודשו של דבר;
2. תחוּם הקִרבה אֶל האלוהים: ״והבדילה הפָּרֹכֶת לכם בין הקֹדש ובין קֹדש הקֳדָשים״ (שמות כו, 33);
3. טוהַר ורוממוּת שבִּתחוּם הקִרבה אל האלוהים (ההפך: חול): ״יום קֹדֶש״ (נחמיה י, 32);
4. דָבָר מקוּדָש, מָקום מקוּדָש: ״ושמרתם את השבת כי קֹדש הִוא לכם״ (שמות לא, 14); ספרו הוא לה קודש קודשים;
5. כּינוּי לאוהֶל מועֵד או למִקדָש: ״אֶשתַחוֶה אל היכַל קָדְשְךָ ביִראָתֶך״ (תהילים ה, 8);
6. (בהשאלה) דָבר שמוּקדש (ל-), מטרה, חשובה כָּלשהי: התרוּמות כּוּלָן קודֶש למִלחָמה בַּסַמים

***