_ פירוש

1. [תמ] (בּדינֵי טוּמאה וטָהֳרה) כּינוּי לכל דָבר הסוכך על גוּף מֵת או לכל דָבר שגוּף מֵת סוכך עליו:
חמור מכולם המת שהוא מטמא באוהל (כלים א, ד)
2. [עח] חומר שקוף למחצה שמאירים דרכו עצמים מבריקים כדי לצלמם ללא הבָּרָק המסנוור
3. [תנ] כּיסוּי, מכסה רחב: לשֶמש שם אֹהֶל בָּהם (תהילים יט, 5)
4. [יב] בּניין מיוּחד שהוּקם על קֶבר של אָדם צדיק וגדול שחסידיו באים להשתטח על קברו
אנגלית: shed; awning; righteous grave

***