_ פירוש

רעיון פילוסופי לפיו "אם מתבצעת בחירה אקראית של דבר מבין מספר קטגוריות, יש יותר סיכוי שהוא שייך לקטגוריה בעלת מספר הפריטים הגדול ביותר מאשר לכל אחת מן הקטגוריות האחרות". משמעות הרעיון היא שמצבים נוצרים בעקבות שרשרת אקראית של הסתברויות וצירופי מקרים, ומצב נתון הוא כזה כי סביר יותר שיהיה כזה. על פי עקרון זה, כאשר תצפית מוצאת מצב או אירוע מסוים, סביר יותר להניח שהאירוע בו המצב שנצפה מייצג את הרגיל והכלל, מאשר אירוע או מצב מיוחד או חד-פעמי.
לפי עיקרון זה, סביר יותר להניח שהמצב אותו אנו רואים בכדור הארץ, כלומר התפתחות חיים, ובפרט חיים תבוניים, הוא דבר נפוץ ביקום, מאשר ההנחה שכדור הארץ הוא המקום היחיד ביקום בו יש חיים, או שהאדם הוא היצור התבוני היחיד בכל היקום. הנחה כזו מנוגדת לתפיסות רוחניות או דתיות מסוימות לפיהן האנושות היא במעמד מיוחד או מועדף. הרעיון שואב השראה מהעיקרון הקופרניקני על שם ניקולאוס קופרניקוס שהדיח את האדם וכדור הארץ ממרכז תמונת העולם: כדור הארץ והאדם הם חלק מן היקום ולא מרכזו, ומעמדם ביקום אינו חשוב במיוחד. כאשר מחילים את עקרון הממוצעות על תחום החיים מחוץ לכדור הארץ, המסקנה הנובעת מן הדבר היא שכדור הארץ והחיים על פניו אינם מיוחדים, לכן סביר ביותר שחיים יוכלו להתקיים מחוצה לו. (גם: עקרון הבינוניות)
אנגלית: Mediocrity principle

***