_ פירוש

1. [תנ] מידת נֶפח קדוּמה - קצת יותר מִשנֵי ליטרים: ורֹבַע הַקַב חרייונים (קרי: דִבְיונים) בַּחמִשה כָסֶף (מלכים ב' ו 25)
2. [תמ] (בּהשאלה) כַּמוּת קטנה, מידה קטנה, חֵלק, יחידה: אדם רוצה בקַב שלו מִתִשעה קַבּים של חבֵרו (בבא מציעא לח); עשָרה קַבּים של יופי יָרדוּ לָעולם תִשעה נָטלה ירוּשָלַיִם ואחד כּל הָעולָם כּוּלו (קידושין מט) (תנו דעתכם להבדל בין קַב לבין קַו)
אנגלית: biblical measure; small quantity

***