כלי גדול עשוי ברונזה שיציקתו נעשתה בידי חירם מלך צור ואשר הוּשׂם בבית המקדש שבנה שלמה. הוא מתואר במלכים א' ז .23-36 קוטרו היה עשר אמות, גובהו חמש אמות והיקפו שלושים אמה. משקלו היה שלושים ושלושה טון או יותר. מראה שפתו היה כ"פרח השושן". ניצב על שנים־עשר שוָרֵי נחושת שפניהם היו מכוונים לארבעה כיוונים. בשנת 586 לפני הספירה הרסו הבבלים את ים הנחושת והעבירו את שבריו לבבל (מלכים ב כה 13). שימושו של הים - היה זהה לזה של הכיור שהיה באוהל מועד (שמות ל (17-21 כלומר לרחצה פולחנית של, הכוהנים לפני שהחלו בעבודה בבית המקדש.
אנגלית: Copper Sea
***