_ פירוש

פירוש

בּוֹדֵד²

1. לבדו, יחידי:
אחרי הטראומה שעבר הוא הרגיש בודד. רדוף, מיוסר ומסוכסך עם עצמו
2. מפזר, מפריד
אנגלית: isolate

[פ'; בּוֹדֶדֶת (בּוֹדְדָה); בָּדַד, בָּדַדְתִי, אֶבְדוֹד, בְּדוֹד!] <בדד>

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

לא נמצאה אטימולוגיה לערך _

בּודֵד
אֶחָד , אסוּפי , אַרמְלי , בּגַפּו , בָּדָד , בָּדוּד , בָּדֵל , בּיחידוּת , גַלמוּד , יָחיד , יחידי , יָתום , לבַד , <ט4>לבַדו, לחוּד, לנַפשו, מוּחרָם, מוּפרָד, מיוּחָד, מיוּתָם, מנוּדֶה, מנוּתָק, מִסתַלֵק, משוּעמָם, מַשמים, מִתבַּדֵל, מִתבּודֵד, מִתיַיחֵד, מִתרַחֵק, נִבדָל, נָטוּש, נידָח, נִנטָש, נִפרָד, נִשכָּח, סולו, עָזוּב, ערירי, עַרעָר, פּורֵש, פָּרוּש, פּרָטי, רָחוק, שומֵם, שַכּוּל, שתוּקי [שדה סמנטי: בּדידוּת] | ניגודים: ּחבוּרה, מעורָב, משותף

לא נמצאה חריזה לערך _