_ פירוש

פירוש

טוֹבֵעַ ²

(מקרא)

1. [תמ] שוקע בּמַיִם; מת בשקיעה במים: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפניי? (מגילה י); ופרעה לא ידע מנהג הים על-כן טָבַע (רבי אברהם אבן עזרא שמות יד 27); הילד טָבַע בים, והמַציל לא הספיק להצילו
2. [תנ] צולל, שוקע בחומר כלשהו: טָבַעתי ביוֵן מצולה ואין מעמד (תהילים סט 30); ותִטבַּע בבוץ רגלי (מגילות מדבר יהודה); רגליו טָבעוּ בחול המדבּר
אנגלית: drowning

דקדוק למילה _

[פ'; טובַעַת; טָבַע, יִטבַּע, לִטבּועַ] <טבע>

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

לא נמצאה אטימולוגיה לערך _

מילים נרדפות למילה _

טובֵעַ
[פ']
1. מַטבּיעַ , שוקֵעַ [שדה סמנטי: טביעה] | ניגודים: צָף

2. אובֵד , יורֵד , מוּמָת , מֵת , נֶהרָס , נופֵל , נִסחָף , צולֵל , שוקֵעַ [שדה סמנטי: אובדן] | ניגודים: חַי, צָף

3. יוצֵר , מֵפיק [שדה סמנטי: יצירה] | ניגודים: מבַטֵל

4. חורֵט , חורֵת , רושֵם

חרוזים למילה _

לא נמצאה חריזה לערך _