_ פירוש

ביצי הפסחא וארנבי הפסחא הם מנהגים העתיקים מהחג עצמו, והיוו סמלי פריון. אכילת ביצה מבושלת כסמל לאביב הייתה נהוגה בחגיגות האביב של הרומאים וייתכן שמשם נובע מנהג אכילת ביצה קשה בליל הסדר, כסמל להתחדשות (אך גם כאות אבלות על חורבן בית המקדש). הפרסים הזורואסטריים צבעו ביצים כחלק מחגיגת נורוז, ראש השנה שחל ביום השוויון האביבי. בנצרות קישרו בין הביצה כסמל להתחדשות ובין חזרתו של ישו מהמתים - לביצה נוספה משמעות סמלית חדשה, כסמל של אבן הקבר ממנו קם ישו בתחייתו. ייתכן שהביצה נקשרה לחג הפסחא כיוון שנאכלה לסיום התענית, תקופה לפני הפסחא בה התנזרו ממאכלים שונים, ביניהם ביצים. בישול הביצים איפשר לדחות את זמן אכילתן, לכן ביצים מבושלות הן רכיב עיקרי במאכלי חג הפסחא, למשל המאכל "הורנסו" בספרד.