1. הופעה מוזיקלית פומבית.
2. התכנסות לשמיעת מוזיקה
אנגלית: concert, recital
***
[ש"ע; ז'; קונצֶרטים (גם: קונצ'רטות)]
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
גרמנית מאיטלית: concerto = הסכמה, איחוד, באיטלקית הפועל Concertare = ליצור הרמוניה, ליצור אחדות, כשהכוונה היא התאמת הקולות והצלילים השונים. הקונצרטים לא היו מקובלים עד המאה השבע־עשרה והראשונים נערכו בלונדון וְלא ניגבה כל תשלום. האווירה הייתה של מסבאה. לדרגה של מבצע תרבותי־מוזיקלי רציני הגיע הקונצרט הפומבי בימי בטהובן, ומאז התפתח לרמתו הגבוהה כיום. מילה שהפכה בינלאומית
לא נמצאו נרדפות וניגודים לערך _
לא נמצאה חריזה לערך _
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה