_ פירוש

1. ערוּבּה, ביטחון, עַרבוּת לדָבָר; נכסים מכל סוג ,כספים או ערבויות המשועבדים לבנק כדי להבטיח פירעון להלוואה. זאת כנגד אשראי שנותן בנק או עמיל בורסה (ברוקר). הבנק יממש את הבטוחה במקרה שהלווה אינו עומד בהתחייבויותיו: דירתך תשמש בטוחה למשכנתות של הדירה השנייה;
2. תעודה המשמשת ערובה להלוואה, שטרי חוב, ניירות ערך, מניות וכד': לפני מתן ההלוואה בדק הבנק את הבטוּחות של הלקוח
אנגלית: collateral ,margin, security

***