1. עשיית דבר באופן ספונטני, בּיצוּעַ בּלי הכנה מֵרֹאש. למשל: נאום שנאמר ללא הכנה;
2. (בתאטרון) הצגת דברים במחזה בלי הכנה מוקדמת. האימפרוביזציה מקובלת בעיקר בקומדיה דל־ארטה האיטלקית, שבה יש לכל שחקן תפקיד קבוע שאותו הוא מאלתר;
3. (במוזיקה) חיבור מוזיקה בזמן השמעתה (נגינתה או שירתה) ללא קריאת תווים או הכנה מוקדמת, לרוב על בסיס של מנגינה מסוימת. נפוץ בעיקר במוזיקת הג’ז (בלועזית: אִימְפְּרוֹבִיזַצְיָה)
אנגלית: improvisation
***
[ש"ע; ז'; אִלתוּר-, אִלתוּרים, אִלתוּרֵי-, אִלתוּרו]
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
שֵם הפּעוּלה של מאַלתֵר. גזירה מהמילה 'לאלתר' שמקורה ארמית
אִיתור, אִלְתור, אָתור, בִיתור, בָתור, דִפתור, וִיתור, חִלטור, חָתור, טור, טִרְטור, יִיתור, יָתור, כִיתור, כִפְתור, כָתור, לָתור, מַנְתור, נִיטור, נִיתור, נָתור, סָטור, סִיתור, סָתור, עָטור, עִיטור, פְטור, פָטור, פִיטור, פִסְטור, פָתור, צִנְתור, קונְטור, קִיטור, קִלְטור, קִנְטור, שִיטור, תור, תָתור, אֶאטור, אֶחְתור, אָטור, אטור, אֶנְטור, אֶסְטור, אֶסְתור, אֶעטור, אֶעתור, אֶפְטור, אֶפְתור, אֶקְטור, חתור, יֶאטור, יַחְתור, יִיטור, יִינְטור, יִיסְטור, יִיסְתור, יִיפְטור, יִיפְתור, יִיקְטור, יַעטור, יַעתור, לֶאטור, לַחְתור, לִנְטור, לִסְטור, לִסְתור, לַעטור, לַעתור, לִפְטור, לִפְתור, לִקְטור, מוטור, מונִיטור, מִסְתור, נֶאטור, נַחְתור, נָטור, נְטור, נִנְטור, נִסְטור, נִסְתור, נַעטור, נַעתור, נִפְטור, נִפְתור, סְטור, עטור, עָתור, עתור, פְתור, קָטור, תֶאטור, תַחְתור, תִנְטור, תִסְטור, תִסְתור, תַעטור, תַעתור, תִפְטור, תִפְתור, תַקְלִיטור, וִתור, אִתור, ויתור, איתור, דִפְתור, בְתור, בִתור, ביתור, חִתור, חיתור, יִבתור, יִסתור, יִפתור, יְתור, יִתור, יִנתור, יַחתור, ייתור, כִתור, כַפְתור, כיתור, לִבתור, לִסתור, לִפתור, לִנתור, מַחְתור, לַחתור, מַעְתור, לפתור, לעתור, לנתור, סִתור, סיתור, עִתור, עיתור, תְרובְתור, תִרְתור, נִתור, ניתור, הדָבָר נוגֵעַ לו עַד הַכַפתור, טַענָה לִסתור, כתַב ויתור, מִשפַט ויתור, מַסדֵר תור, נִדחָק לראש הַתור, ראש תור