_ פירוש

1. [תמ] אסֵפה של תלמידי חכמים העוסקים בתורה או בּמֶחקָר: מַרבֶּה ישיבה מַרבֶּה חָכמה (אבות ב, ז); בשבת החכמים בישיבה, וזה ישראל וזה יָשיב תשוּבה (שמואל הנגיד בן משלי 41)
2. [יב] בּית-ספר גָבוהַּ לַהשׂכּלה היהוּדית המָסוֹרתית - בעיקר לתלמוּד, בּית-מִדרָש: נסמכתי בישיבה להקרות רב (ר' חננאל לפסחים פו); החברותא שלי בישיבה היה עילוי ולמדתי ממנו המון
3. [עח] צורה של שיתוף פעולה אופקי בארגון שבו מנהלים מקיימים דיונים במסגרת פורמלית כדי להגיע להחלטות בדבר פעילויות הקשורות אלה באלה.
אנגלית: Talmudic academy; meeting

***