שיטה שפותחה בארה"ב בשנות ה-60 של המאה ה-20, שנועדה להתאים את המודל הרציונלי לקבלת החלטות ואת עקרונות הניתוח הכלכלי למסגרת ארגונית מסודרת ומחייבת. השיטה הונהגה בעיקר לגבי חשבונאות הממשלה, כלומר: כשיטה להקצאת מקורות לארגונים במגזר הציבורי שבהם אין מקום לשיקולים של רווח והפסד. הדגש הוא בשילוב התכנון בתקצוב באמצעות שלב התכנות שעיקרו - תרגום יעדי התכנון לתוכניות פעולה אופרטיביות המבוטאות במונחים כספיים. התוצאה של פעולה זו היא תקצוב תפוקות, כשהתפוקות והפעלויות מוצגות בצורת תקציב שנתי המוצג במסגרת רב שנתית. הדרישות התקציביות מוצעות על סמך הגדרה מפורשת של תוכניות ובחינה שיטתית של האלטרנטיבות להשגתן. לשון אחר: העקרונות הכלולים בשיטה הם תכנון מטרות ומוצרים סופיים לטווח קצר וארוך; אומדן עלויות ריאלי; שאיפה ליעילות גדולה יותר; תקצוב במונחים של תפוקת המוצרים ושירותים וכן דוחות על עלויות שוטפות ועתידיות שנועדו לשרת את ההנהלה ורמות שונות של המנגנון הממשלתי. בצורה זו יוצרת המערכת ביקוש לניתוחים מתוחכמים והעלתה כרוכה בשימוש בטכניקות כגון ניתוח עלות תועלת, ניתוח עלות אפקטיבית וניתוח מערכות.
planning-programming-budgeting
***
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה