1. משטר חברתי-כלכלי ששרר באירופה בימי הביניים - מהמאה ה-8 לספירה ועד המהפכה הצרפתית בשנת 1789. המשטר נחשב לדרגת ביניים בין משטר עבדות לבין קפיטליזם ובו כל בעל אחוזה (פיאודל) היה שליט יחיד באחוזתו שעוּבדה בידי אריסים (וסאלים) בתמורה לשירות צבאי, יבולים או כסף. כל וסאל היה סר למרותו של הפיאודל הגבוה ממנו, וזה היה שוב וסאל לפיאודל גבוה ממנו. גדול הפיאודלים היה וסאל למלך. הסידור היה הדדי ביסודו: האדון נתן קרקע, את הזכות לעבד אותה ומידה מסוימת של הגנה; בתמורה הווסאל העניק שירותים צבאיים ומידה מסוימת של תמיכה כספית. קץ הפיאודלים בא עם צמיחת הערים ששינו את המסגרות הכלכליות ופיתחו משק קפיטליסטי.
2. שלטון פיאודלים - אצילים בעלי אחוזות.
3. (בהשאלה) שלטון נצלני
4. כל שיטה חברתית או חברה שהחקלאות עיקר בה והקרקעות מרוכזות בידי בעלי אחוזות גדולים, כגון זו שהתקיימה בנוסף לאירופה גם בארצות האיסלם, בהודו וביפן.
אנגלית: feudalism
***
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה