במדיניות מוניטרית, התהליך שלפיו משתמש בנק בפיקדונות הראשוניים שהופקדו אצלו (הסכומים המקוריים המופקדים בבנקים על ידי לקוחות) לשם מתן הלוואות (בגבולות הוראות הנזילות), ובכך ליצור אמצעי תשלום חדשים ולהגדיל את היצע הכסף במשק
(להרחבה ראה מעות)אנגלית: credit multiplier