הסכם שנחתם בעיירה ברטון-וודס, ניו-המפשייר, ארה"ב, ביולי 1944, כתוצאה מוועידה בינלאומית שהתכנסה שם, בהשתתפות 44 מדינות, ונועד להניח את היסודות לשיטה הפיננסית העולמית לאחר מלחמת העולם השנייה. הוא נשען על שערי חליפין קבועים יחסית בין המדינות העיקריות. המניע להסכם היה הרצון למנוע את המשברים שידעה הכלכלה העולמית בשנות ה-30 של המאה ה-20, שניים מהמוסדות שהוקמו בעקבות הוועידה - קרן המטבע הבינלאומית ו- הבנק הבינלאומי לשיקום ופיתוח - ממשיכים להתקיים עד היום
(להרחבה ראה מעות)אנגלית: Bretton-Woods agreement