מונח המתאר את נטייתם של מפעלי תעשייה מסוימים להתמיד ולהישאר במקומם גם כאשר יתרונות כלכליים שהיו במקום קודם לכן וגרמו להבאתם של מפעלים לאותו מקום אינם קיימים יותר (לדוגמה: מפעלים שהוקמו באזורי פיתוח שבהם נהנו המפעלים בשנות קיומם הראשונים מתמריצים מסוימים בתחום המיסוי, תנאי שכירות מועדפים וכדומה יוסיפו להישאר באותם אזורים גם כאשר אותם תמריצים אינם קיימים עוד) (ראה:
תכנון אזורי).
industrial inertia