_ פירוש

אחת משתי הצורות העיקריות לתשלום שכר (השניה: שכר לפי הפסק), שבה שכר העבודה נקבע בתמורה לפרק הזמן שעבד (ראה: שכר יומי). שכר זה משולם במרווחי זמן קבועים וסטייה מהם נחשבת בדרך כלל הלנת שכר. שיטת שכר זו היא המקובלת ביותר בארץ, הן במוסדות והן במשק הפרטי. שיטת השכר לפי זמן העבודה נהוגה במקרים הבאים: איכות העבודה, ולא הכמות, היא העיקר; הייצור הוא תוצאה משיתוף פעולתם של אנשים שונים, התלויים זה בזה; העבודה יוצאת לפועל לפי שיטת השרשרת, כשהספק העובד תלוי בהספק חברו, הקודם לו בביצוע חלק מהעבודה. במקרה זה ההספק של העובד השני מווסת על ידי עבודת העובד הראשון, והנהגת תשלום לפי ההספק תהיה בלתי הגיונית ובלתי צודקת כאחד.
timework

***