מודל המנסה להסביר כיצד מתנהגים שוקים במצבים של אי-ודאות שהוצג בראשונה בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 שמוכיח, מבחינה מתמטית, שקיומו של מסחר בחוזים המאפשרים העברה של סיכונים בין המשתתפים בשוק מצמצם את אי-הודאות ותורם בכך ליעילותו של השוק. המודל מסיק שאם אפשר היה ליצור חוזים לכל אחד מהסיכונים האפשריים בשוק, אי-הודאות הייתה, למעשה, מתבטלת והשוק היה מגיע למרב היעילות. אימוץ המודל הביא להתפתחות ההשקפה ש
איגוח - העברת סיכונים באמצעות ניירות ערך מובנים - מקטין את הסיכון הכולל של המערכת הפיננסית. (ראו גם:
איגוח,
משבר הסב-פריים)
Arrow-Debreu model