צמחים הנזרעים בידי האדם וחלקיהם השונים משמשים למאכל. בתנ"ך כוללת התבואה את יבולי האדמה כולל פירות העץ. הענבים הם "תבואת הכרם" (דברים כב, 9). הדגן כולל את הצמחים שזרעיהם שימשו להכנת לחם, כחִיטָה, שעורה, כוסמת וקטניות, פול, ועדשים. בַּר הוא הדגן, והכוונה לתבואה שנבררה מהתבן והמוץ (ירמיה כג, 28). ירקות הם צמחים שאין זרעיהם נאכלים, אלא חלקים אחרים, כגון: אבטיחים, קישואים, בצלים, שומים וחציר (במדבר יא, 5). הירקות היו מאכל עניים (משלי טו, 17; מלכים א' כא, ב)
***