1. חיילים שכירים משבטי הפלישתים, כאמור בפסוק: "וכל הכְּרֵתִי וכל הפְּלֵתִי" (שמואל ב' טו, 18) חיילים אלו היו שכירי חרב ושומריו האישיים של דויד המלך ועמדו לצִדו במרד אבשלום (שמואל ב' טו, 14, 18). כן היו עמו בטקס הכתרת שלמה למלך (מלכים א' א, 38). סוברים שהכרתים הם הפלִשתים שכונו כך על שם מקום מוצאם האי כרתים
2. כּינוּי ל"אוּרים ותוּמים" (על-פי חז"ל), כאמור בפסוק: "ובניָהו בֶּן יהוידע על הכּרֵתי והפּלֵתי" (דברי הימים א' יח, 17)
3. [עח] (בהשאלה) כינוי עממי לאספסוף, לעֵרב־רב (על יסוד דברי הימים א יח 15)
***
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה