תוארו של ראש היהוּדים, שנתמנה על־ידי המלך כּנציגם בּפני שלטונות אנגליה בּימי הבּיניים (יוונית + לטינית Presbyter Judaerum ) פְּרֶסְבִּיטֶרְיָינִיזְם, פְּרֶסבִּיטֶרְיָינים ארגוּן כּנסייתי פּרוֹטֶסְטַנְטִי המבוּסס על שלטון זִקנֵי העֵדה. צמח מן הקלְוִוינִיזְם בּמאה ה-
16. אינם מאמינים בנציגות של ישו עלי אדמות ונאמנים לעקרונות הדמוקרטיה בכנסיה. משתייכים לפרוטסטנטיות, בעיקר לכנסיות רפורמיות. ראשיתם בסקוטלנד והתפשטו בארה"ב (יוונית presbyteros )
***