מליצי; המדבּר גבוהה-גבוהה (לטינית magniloquens, entis ) = גדול + לדבר) מַגְנִיפיצֶנץ ראו:
מגניפיקו מַגנִיפִיקוֹ,
מַגנִיפִיקוּם 1. הוד רוממוּת, אציל, אישיוּת רמת מעלה;
2. תואר הניתן לרקטור בּאוּניברסיטה או לראשי הערים בּאיטליה וּבגרמניה (גם: מַגניפיצֶנץ) (לטינית magnificum ) מַגְנִיפִיקָט 1.מזמור תפילה, שמוּשר לקראת סיוּמה של תפילת הערב בּכּנסייה הקתולית. בּמשך הזמן חוּבּרו יצירות בּסגנון הפּוליפוני למזמור זה; 2."רוממה נפשי את ה'" - שירת מריה באוונגליון לפי לוקס שבברית החדשה (לטינית magnificat )
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה