ראו:
קוֹהֶרֶנְטִיּוּת קוֹהֶרֶנְטִי 1. לכיד, מקושר, מחובר, מתואם;
2.בעל תיאום פנימי בין חלקי העניין; היחסים הפנימיים המשלימים בין חלקי טקסט;
3.עקבי, הגיוני, ברור (לטינית cohaerens, tis )משם העצם cohaerentia ) קוֹהֶרֶנְטִיּוּת, קוהֶרֶנצְיה, קוהֵסיבִיות .1 אחדוּת בטקסט כתוב או בשׂיח מדובר, הנובעת מקשרים בין הרעיונות ומן האִרגון הלוגי של הנושאים; לְכִידוּת; התלכּדוּת של חלקים נפרדים והתקשרותם; תואם פנימי הגיוני בין חלקים של שלם, שאין בו סתירות
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה