_ פירוש

(בתורת הלחימה) רובה כבד בעל קֶדח חלק לירייה מהכתף שפותח בידי מצביא ספרדי במאה ה־
16. להבערת מטען הנפץ שימש גפרור, והקליע יכול היה לחדור שריון גוף. שימש עד המאה ה-19, והוחלף ברובים בעלי קדח סלילי (ספרדית) מוּסְקֶטֶר, מוּסְקִיטֶר
1. (במאה ה-17) פרש חיל המשמר של מלך צרפת; חייל חמוש במוסקטה;
2. (בהשאלה) אביר, אמיץ לב;
3.(בהשאלה) צעיר נודד המבקש הרפתקאות (צרפתית mousquetaire ) מוֹסְקִיטוֹ .1 יתוש; 2. מפציץ קרב בריטי דו מנועי שהיה בשימוש בימי מלחמת העולם השניה. היה בשימוש גם בחיל האוויר הישראלי (ספרדית mosquito )

***